יש רגעים בחיים שאנחנו מרגישים כמו עמידה על קו החוף,
מסתכלים על הגלים באים,
נשברים ונסוגים לאחור ומפנים מקום לגל הבא.
כשאנחנו מתבוננים על המחזוריות בטבע
אנחנו רואים ששום דבר לא נשאר סטטי וכל דבר בעולם נע במעגלים.
השלכת היא הכרחית כדי שהעץ יוכל לנוח לפני הפריחה,
והלילה חייב להעמיק כדי שהשמש תוכל לזרוח שוב,
מחזור הירח והמחזור הנשי, עונות השנה,
הגאות והשפל, לידה ומוות, הכל נע במעגל.
אנחנו עכשיו בין חורף לקיץ
תקופה שנקראת ‘תקופת מעבר’
במילה מעבר אנחנו מוצאים את המילים
עֲבָר – תקופה שעברה והיא מאחורינו
מַעֲבָר – התקופה שבין לבין
סיומה של תקופה הוא לא ‘סוף’.
הוא פינוי מקום.
זהו הרגע שבו אנחנו אוספים את כל מה שלמדנו,
את הרגעים שעיצבו אותנו, את הצחוק והדמעות
ואורזים אותם לתוך תיק הניסיון שלנו.
המעבר הזה, בין הישן לחדש,
הוא המקום שבו מתרחש הקסם האמיתי. זה הרווח שבין הנשימות.
(ומי שמכירה את גיל המעבר)
מעברים יכולים להיות לא פשוטים ותלוי גם איך אנחנו מגיבים
אז מה אפשר לעשות?
קודם כל אפשר להודות ולהסתכל אחורה,
להגיד תודה על מה שהיה,
גם על השיעורים המורכבים.
לשחרר ולהסכים להרפות ממה שכבר לא משרת אותנו,
כדי לפנות מקום לקבל את הבאות.
להביט קדימה בסקרנות,
בידיעה שכל סוף הוא בעצם דלת שנפתחת למשהו חדש.
החיים הם לא קו ישר,
הם מעגלים של גדילה ואם אתם נמצאים עכשיו בצומת,
בסיום של פרק או בצעדים ראשונים של התחלה חדשה
תדעו שזה חלק מהקצב הטבעי והיפה של העולם.
מאחלת לכולנו שנדע לעבור בין התקופות בלב פתוח,
עם חמלה כלפי עצמנו ועם ניצוץ של תקווה בעיניים.
